שכונת בתי ברוידא נמצאת מדרום לרחוב התבור בין בתי ראנד לכנסת ישראל א'.
השכונה נבנתה בשנים 1902/3.
השכונה נבנתה על ידי הנדיב הורשאי ר' יעקב יוסף ברוידא שהיה חסוך בנים ותרם את הבנין להנצחתו כמו שמצוטט בשלט ההנצחה על הבנין:"וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת" (ישעיהו נ"ו ה').  זו לא יזמתו היחידה שכן הוא היה חבר בחברת "מנוחה ונחלה" שהקימה את רחובות.
לצורך הקמת בתי ברוידא פנה הנדיב לר' שרגא פייבל יעקובסון בירושלים שהתיעץ עם העסקן הירושלמי נפתלי צבי פורוש, ובעצה אחת החליטו להקים שכונה עבור תלמידי חכמים ליד שכונת כנסת ישראל שפורוש היה פעיל בהקמתה.
הוקם מבנה בן 21 דירות ולידו מבנה בית כנסת עם עוד 4 דירות.
ברוידא קבע שהגרים בבניין יהיו אשכנזים פרושים וכך נאמר בשלט ההקדשה שפונה לרחוב תבור:
"והקדישם הקדש עולם לדור בהם תלמידי חכמים מצוינים  בתורה ויראת שמים ושתורתם אומנותם מעניי עדת הפרושים לשלש שנים חליפות...."
מכיון שהמשתכנים קיבלו את הדירות ללא תשלום הם נאלצו להפרד מהם אחרי שלש שנים ואחרים באו במקומם.
 כמובן שבבית הכנסת התפללו בנוסח אשכנז.  וברוידא נתן לכך סיבה והתנצל, שכן הוא בא מורשה ששם יש גם חסידים וגם מתנגדים, וכולם טובים בעיניו, אבל מכיון שהוא צריך לבחור בין השניים והוא עצמו אשכנזי פרושי, החליט שהנוסח יהיה אשכנז וכך זה עד היום. 
גם את הספרים לבית המדרש תרם ברוידא לפי רשימה שקיבל מהדיירים.
השירותים לא נבנו בתוך הבתים אלא נבנו במגדל ליד הבניין המרכזי כאשר המגדל מחובר אליו בגשרים ולכל קומה  תאי השירותים שלה.  כיום השירותים נמצאים בתוך הדירות והמגדל נשאר לזכרון ולשימושים אחרים.
להרחבה מאמר באתר "אהבת ירושלים" : "בתי ברוידא"